ההשראה לאתר זה מגיעה מאזור הטאוורלנד. כמו כן מיצוריו, מבקריו, רעיונות, עצים עתיקים, מערות ונחלים ומשנים רבות של חיפוש אחר האמת כיצד אנו חיים וכיצד נוכל לחיות
.וכמובן, כמה ספרים חשובים, על כמה מהם אסביר
האלה העברית, רפאל פטאי
ספר אקדמי מדוייק אך קריא למדי, שעל ידי לימוד מדוקדק של הברית הישנה והתיעוד הארכיאולוגי חושף את סיפורה של האלה היהודית או שכינה הנסתרת למחצה. מלבד סיפורה בימי קדם, פטאי מתחקה אחר רעיון האם האלה דרך היסטוריה מאוחרת יותר של הדת היהודית
האלות החיות, האלות והאלים של אירופה הישנה (1974) מאת מריה גיבוטאס
.גימבוטאס היתה אנתרופולוגית, שהציעה שבאירופה העתיקה (מאוד) הייתה קיימת ציוויליזציה שוויונית, ידידותית יותר לכדור הארץ
“בפרק 6 גימבוטאס דנה בירושה מטרילינאלית, ומצהירה על אמונתה שעמי אירופה הישנה מסרו את סחורותיהם דרך הקו הנשי. בחברות מאטרילינאליות, נשים כדאיות כלכלית מכיוון שהן מסוגלות לרשת סחורות. זה מוביל לאוטונומיה נשית גדולה יותר ולכבוד גדול יותר לנקבה. גימבוטאס מקשר כבוד חברתי לנקבה לכבוד דתי לנקבה – סגידה לאלות – וקובע כי החברות האירופיות האטרילינאליות הישנות כיבדו, לפיכך, גם נקבות תמותה וגם אלוהויות נשיות. כתוצאה מכך, לדעתה התרבויות הללו היו שוויוניות במבנה החברתי, וכיבדו נשים וגברים כאחד.”
מאמינים שהאירופאים הישנים סגדו למעגל המלא של לידה, מוות ולידה מחדש בצורה של אלילה “גדולה”. בניגוד לתרבויות ההיסטוריות המוקדמות, שרובן העריצו את נותני החיים (לדוגמה, אפרודיטה היוונית), תוך שהם מבזים את אלה שהביאו את המוות (למשל, הגורגון היווני, מדוזה), האירופאים הישנים לא חילקו את האלה הגדולה לחלקים של “טוב” ו”רע”. האלה הייתה אחת ורבות, אחדות וריבוי. אלת הציפור והנחש ההיברידית הייתה האלה הגדולה של רצף החיים, אלת הלידה, המוות והלידה מחדש; היא הייתה היוצרת וההורסת, העלמה, העיירה והאלה בשיא החיים שהזדווגה עם האל הצעיר בהירו גאמוס, “הנישואים הקדושים”, וילדה שוב ושוב את הבריאה
:ציטוטים מהקדמה של מרים רובינס דקסטר (עורכת) ל”האלות החיות” מאת גיבוטאס
אנדרטאות מגלית, ששימשו כמקומות טקסים וקבורה כאחד, שגשגו ברחבי מערב אירופה. רבים מהאנדרטאות הללו היו בצורת אנתרופומורפית, המייצגים את דמותה המלאה של האלה. רבים, כמו ניוגראנג’- Knowth באירלנד וההיפוגאום המלטזי, היו מעוטרים בסמלים מתחדשים כמו הספירלה והנחש המפותל. הקברים הללו, שעוצבו כמו אלת המוות וההתחדשות, היו הרחם של האלה
:סטודנטית קוראת מסכמת את מחשבותיה כאן
https://www.ancienthistoryschool.com/blog/2020/9/28/who-is-the-neolithic-mother-goddess
:תקציר כתוב היטב על אלת האם ברחבי העולם העתיק ותקופות פרה-היסטוריות
https://www.thecollector.com/divine-feminine-ancient-art/
תיאוריה של ממזרים מאת אודרי שולמן
רומן קריא מאוד הממחיש את המחקר על הבונובוס (פרימטים דומים אך התנהגותית שונים משימפנזים) ורלוונטי מאוד לאופן שבו נוכל ללמוד להיות
נאמנים לטבע האמיתי שלנו למרות העיוותים של הדת הפטריארכלית
בונובו שונים משמפנזים. הם לא יוצאים למלחמה עם קבוצות יריבות; הם מעולם לא תועדו הורגים. אפילו כשהם נאבקים על דומיננטיות בתוך הקבוצה שלהם, אין כמעט אלימות, רק הרבה צעקות וסטירות. הגרוע ביותר שראיתי אי פעם היה זכר שנשך. שלוש טיפות דם וכולם היו כל כך מופתעים. כל אחד מהם ניגש לבדוק את החתך מספר פעמים
הראיות תומכות בהשערה שבונובו, והאופן שבו הם נבדלו מהשימפנזים, היה תת-מין של הפרימטים שביצע ביות עצמי. האופן שבו התפתחו הקבוצות החברתיות שלהם שם דגש גדול יותר על מיומנויות חברתיות ופיוס ולא על תוקפנות. אם זה היה נכון לגבי בונובו, אז למה לא לגבי בני אדם
סיפור המין: היסטוריה גרפית לאורך הדורות מאת פיליפ ברנו ולאטיטיה קורין
.ספר נוסף שמתייחס בצורה מעולה לכל כך הרבה רעיונות שאנחנו לוקחים כמובן מאליו, אבל צריך לבחון אותם מחדש אם אנחנו רוצים להציל את עצמנו ואת כדור הארץ
אי מאת אלדוס האקסלי
האקסלי היה המחבר של “עולם חדש אמיץ” (1931), דיסטופיה מודרניסטית המנבאת בצורה מבריקה חלק גדול מהטירוף של ימינו בתרבות ההמונים ובהתנהגות המותנית. האי משנת 1962 היה ספרו האחרון, לא מוכר אפילו לא קצת כמו הקודם, (או מפתה לקריאה) אבל הוא עדותו המייאשת להתעקש שעולם טוב יותר נמצא בהישג ידנו ולו רק נרצה
“העולם הגדול של כוחות לא אישיים ומספרים מתרבים, של פרנויות קולקטיביות ושטניות מאורגנת. ותמיד, בכל מקום, יהיו המהפנטים הצועקים או הסמכותיים בשקט; וברכבת נותני ההצעות השלטות, תמיד ובכל מקום, שבטי הבובים וההאקסטרים, השקרנים המקצועיים, הספקים של חוסר רלוונטיות משעשעת. כשהם מותנים מהעריסה, מוסחים ללא הרף, מהופנטים באופן שיטתי, היו קורבנותיהם במדים ממשיכים לצעוד בצייתנות ולצעידה נגדית, ממשיכים, תמיד ובכל מקום, הורגים ומתים בצייתנות מושלמת של פודלים מאומנים.’
חדשות משום מקום (1890) מאת וויליאם מוריס
.אמן, מעצב, משורר והוגה דעות רדיקלי שכתב את יצירת המופת ‘למה לא?’, המציע חיים ואורח חיים קהילתיים, אדיבים ומספקים על האדמה הירוקה של האלה. מאוד מומלץ לקריאה
ויליאם מוריס בחלוק העבודה שלו
חזית הספר חדשות משומקום
סוחרי החלל מאת פוהל וקורנבלוט
.ספר מדע בדיוני משנת 1952 שמביע ביקורת חריפה על עולם הצרכנות המונעת על ידי תאגידים ונזק סביבתי. התחזיות שלה נעשות נכונות יותר, למרבה הצער, עם כל שנה שעוברת
מסע למזרח מאת הרמן הסה
הספר היחיד על מסע רוחני שבאמת עובד ומלבד כל דבר אחר הוא על חוויה קבוצתית והמסעות הרוחניים שאנחנו צריכים לעשות, כאחים ואחיות, בעבודת תיקון, לא באיזה
חיפוש אחר הארה סולו ושלמות עצמית
האובר סטורי מאת ריצ’ארד פאורס
.זה כנראה אחד הספרים הכי פותחי תודעה שתקראו אי פעם
.פאורס מספר כמה סיפורים הקשורים זה לזה, שהופכים את הדרך שבה אנו רואים את עולם הטבע
עד לפני זמן קצר, אפילו לא נתנו לשימפנזים להיות בעלי הכרה, שלא לדבר על כלבים או דולפינים. רק אדם, אתה מבין: רק אדם יכול לדעת מספיק כדי לרצות דברים. אבל תאמין לי: עצים רוצים מאיתנו משהו, כמו שתמיד רצינו מהם דברים. זה לא מיסטי. ‘הסביבה’ חיה – רשת זורמת ומשתנה של חיים תכליתיים התלויים זה בזה. אי אפשר להקניט אהבה ומלחמה. פרחים מעצבים דבורים כמו שדבורים מעצבות פרחים. פירות יער עשויים להתחרות על אכילתם יותר מאשר בעלי חיים מתחרים על הגרגרים. שיטה קוצנית מייצרת פינוקי חלבון ממותקים כדי להאכיל ולשעבד את הנמלים השומרות עליה. צמחים נושאי פרי מרמים אותנו להפיץ את הזרעים שלהם, והבשלת פירות הובילה לראיית צבע. כשלימדו אותנו איך למצוא את הפיתיון שלהם, עצים לימדו אותנו לראות שהשמים כחולים. המוח שלנו התפתח כדי לפתור את היער. עיצבנו ועוצבנו על ידי יערות במשך זמן רב יותר ממה שהיינו הומו סאפיינס
היא יכלה לספר להם על מכונה פשוטה שאינה זקוקה לדלק וללא תחזוקה מועטה, כזו שמגירה פחמן בהתמדה, מעשירה את האדמה, מקררת את הקרקע, מקרצפת את האוויר ומתרחבת בקלות לכל גודל. טכנולוגיה שמעתיקה את עצמה ואפילו מפילה אוכל בחינם. מכשיר כל כך יפה שזה חומר של שירים. אם יערות היו ברי פטנט, היא הייתה זוכה למחיאות כפיים