הסמל של האם האלה או ‘גאיה’ מדבר על כל בעלי החיים. החי, הצומח האדם האדמה והמים. כפי שג’יימס לאבלוק מ’השערת גאיה’ [גאיה ותאוריית הפלנטה החיה מאת ג’יימס אי. לאבלוק] הסביר, כל החיים והאנרגיה האלה יוצרים מערכת אחת תלויה והדדית. מערכת של חילופים, השפעות ושיתוף
החיים הם שיתוף, כאשר נקבה מאכילה את תינוקה, מגנה ומחממת אותו הילד מחזיר לה אהבה וחום. כשאני מחזיק מאהב בזרועותי הוא או היא חולקים את החום שלהם, נותנים לי תחושת ביטחון והנאה פיזית ולהיפך. כאשר יצור מפיל את גלליו על האדמה, האדמה מחזירה צמיחה עשירה לביוספרה המקיימת את חיי בעלי החיים
כל החיים פועלים באמצעות שיתוף, כל יצור לוקח את מה שהוא צריך ומחזיר משהו בדרך או, במותו, מעשיר את האדמה. אבל, כמה תרבויות אנושיות פיתחו מערכת של צבירה שבה אנשים ומשפחות מסוימות רוכשים הרבה יותר ממה שהם צריכים מבחינה חומרית ואז מבלים את זמנם בבניית חומות סביב רכושם. במקום לחלוק את העודפים, כמו שעשו למשל בטקס הפוטלאצ’ של צפון אמריקה ועמים ילידים כמו היידה
בעקבות רעיון האם האלה אנו מחפשים דרכים לחלוק את כל מה שיש לנו עם אחרים: הסחורה החומרית שלנו, הכישורים שלנו, הגוף שלנו, האני שלנו. אנו מפרידים את עצמנו מדרך הצבירה וצריכת היתר. החיים הם החלפה, נתינה ושיתוף. שיתוף הוא אכפתיות. בדיוק כמו האם הגדולה, האם השופעת מטפחת מאכילה ומוקירה אותנו, כך עלינו להחזיר לה את האהבה, להתנזר מכל הדרכים שמצאה התרבות ה’מתקדמת’ שלנו כדי לענות, לקרוע ולהפחיד את גופה החי
https://populationmatters.org/news/2023/03/the-real-cost-of-an-iphone/
שיתוף המרחב, ואהבה, אוכל ושמחה, ידע והבנה היא דרכה של האלה.
כולם יודעים שלילדים קטנים יש אתגר עם שיתוף – ‘זה שלי!’ – זהו בכי הפעוט. אנו נמצאים בחיתולינו כאנשים, כ”ציוויליזציה” כאשר אנו מדגישים את ה”שלי”, הבעלות. אבל זה למרבה הצער בדיוק פעימות הלב והקצב של חברה צרכנית-רוכשת. ככל האפשר, התרחק מהבעלות התחרותית על דברים. התמקדו בסיפוק הפנימי, ברוגע להעריך את ברכות הנשימה והחיים.
האלה היא סמל גדול לקיום משותף, היא חובקת את כל היצורים החיים, בני אדם ובעלי חיים וצמחים. אנחנו יכולים לאפשר לכל היצורים החיים את המרחב שלהם ולהפחית את ההשפעה ההרסנית האישית שלנו על הביוספרה: ככל שנוכל לצמצם שימוש בחומרים רעילים ואנטי-סביבתיים כמו פלסטיק ודלקים מאובנים. קחו בחשבון את המרחב שלכם, הבית שלכם, הגינה שלכם, האזור המקומי שלכם: נקטו אמצעים כדי לחלוק את החלל, להפוך אותו לידידותי ונגיש לאנשים אחרים, לא רק למשפחה ולחברים שלכם, לא רק ליצורים אנושיים. האם מזמינה אותנו לחיות בעולם הגדול, לא רק בכלוב פרטי קטנטן של ‘אני הבעלים של זה, אני הבעלים של זה, הצד שלי של הגדר וכל השאר בחוץ…’