מי היא השכינה היהודית? נביאים ופטריארכיה
מאז חורבן בית המקדש בירושלים בשנת 70 לספירה נחגגת הדת היהודית במקדשים מקומיים או ‘בתי כנסת’. עד המאה ה-20 התפילה בבתי הכנסת נוהלה על ידי גברים; רבנים, חזנים או בעלי תפילה מהקהילה. נשים היו בדרך כלל מופרדות, בקומה עליונה מאחורי מחיצה ולקחו תפקיד פסיבי יותר
אך מעטים הלא-יהודים המודעים לכך שחלק מהותי נוסף של דת זו נחגג בבית בכל שישי בערב – סדר השבת – עם ארוחה מיוחדת, נטילת יין אדום, תפילות ושירים. השבת מתחילה כאשר מצוין רגע הערב. כאן נכנסת השכינה לתמונה. האישה הראשית של המשפחה ניגשת אל החלון ומדליקה נר, מניעה את ידיה לצייר באור השכינה כדי לברך את הבית ולהביא את רוח הריפוי של השלום
השכינה באמונה היהודית של ימינו מתוארת כ’נביעה נשית או הנוכחות של האלוהות’. והתפילה הנלווית למשיכה פנימה, קבלת השכינה, היא כולה על קיום חוקי יהוה, חוקיו ומצוותיו. אבל הגרסה הזו של השכינה היא תוצאה של תהליך ארוך של הפחתת חשיבותה של האם האלה היהודייה, צמצום רק למשוואה של האלוהות הזכרית (בעבר היא נתפסה כאלוהות נפרדת ואחר כך כבת זוגו של יהוה)
כל זה בוצע על ידי הנביאים התנ”כיים. המשימה שלהם הייתה טיהור הדת ממה שהם ראו כאלמנט מיובא זר, האלה – פרסונה נשית הקשורה לתהליכים חשובים כולל פוריות ומלחמה. חזונם של הנביאים היה של אלוהות גברית ואומה בהנהגת גברים ו”טהורה” מבחינה תרבותית. ישנן התייחסויות רבות לסגידה לאם האלה בתנ”ך אך בדרך כלל בצורה שלילית, מתויגת כעבודת אלילים או ‘תועבה’. נביאים שונים – גדעון [שופטים ו-ח] היה אחד – פתחו במסעות להשמדת פסלי הכפר של האלה, ולעתים נתקלו בהתנגדות עזה. הכעס, שנאת הנשים והפונדמנטליזם של הנביאים מזכירים פונדמנטליסטים כיום בדתות האברהמיות: כמו הווהאבים בסעודיה שהרסו את רוב המבנים מההיסטוריה הארוכה של האיסלאם בחצי האי ערב. או הפונדמנטליסטים הפרוטסטנטים באנגליה במאה ה-17 שהרסו חלונות ויטראז’ וציורי קיר כ’פגניים’. או היהודים החרדים של ימינו ששוללים את התרבות והרעיונות המודרניים. נראה כי ישנו דחף ל”טוהר” ו”פישוט” בעל זיקה לימי עבר שמושך רבים. וזה קורה שוב ושוב דרך ההיסטוריה. כמו היטלר שרצה גרמניה ללא יהודים, צוענים, הומוסקסואלים או התנגדות פוליטית
ציור מאת מתיו קונראדי, המתאר את סיפורה של השכינה